נאגסנה בתל-אביב

הדימוי השכיח ביותר בבודהיזם לעקרון הלא-עצמי הוא ככל הנראה דימוי המרכבה (או בגרסה המודרנית – דימוי האוטו). את הדימוי הזה מציע הבודהה עוד בקאנון הפאלי, אך אחד השימושים המוכרים שלו מופיע ביצירה הפוסט-קאנונית "שאלותיו של המלך מילינדה" (Milinda Pañha). הרעיון הוא כזה: כאשר לוקחים מרכבה ומנסים לזהות היכן היא נמצאת באמצעות מהלך אנליטי, מגלים שלא [...]

נאגארג'ונה בתל-אביב (2)

אסכולת הניאיה היתה אחת מהאסכולות הקלאסיות בפילוסופיה ההודית. הגישה שלה כלפי הכרת המציאות היא ראליסטית נאיבית, כלומר ההוגים של הניאיה אחזו בעמדה שהתפיסות החושיות שלנו מייצגות בצורה מדויקת את הדברים הנתפסים, ממש כפי שהם קיימים במציאות. לעומת זאת, כמה מההוגים הבודהיסטיים, ובראשם נאגארג'ונה, סברו את ההפך הגמור: המציאות איננה קיימת כפי שאנחנו תופסים אותה. במיוחד, [...]

נאגארג'ונה בתל-אביב (1)

נתברכתי השנה בסטודנטים מוכשרים ויצירתיים, שמהם למדתי רבות. כסיכום לשיעורי התרגיל בפילוסופיה הודית, הזמנתי אותם לכתוב חיבור קצר תחת הכותרת "החיים בתל-אביב", שבו ייערך מפגש בין שני פילוסופים – אחד מהם לפחות, הודי. התוצאות היו בעיני מעניינות ויפות. לשמחתי, הכותבים הסכימו שאפרסם את החיבורים בבלוג. החיבור הראשון שיעלה כאן נכתב על ידי מעין דגן ומפגיש [...]

מה הקשר בין ריקות ואושר?

היתה שאלה אחת שהעסיקה אותי במיוחד, מרגע שהתחלתי לצלול אל תוך התרגול הבודהיסטי: מה הקשר בין הניתוח השכלתני לפרטי פרטים של תפיסת הריקות ובין האושר והשלווה שלי? האם ההבנה הזו באמת הכרחית כדי שאפסיק לחוות סבל או חוסר-סיפוק? ואם כן, אז מה יש שם בדיוק שאמור לגרום לי להרגיש טוב יותר? כנראה שהתעסקתי בשאלה הזאת [...]

מה אתה יודע?

איך אנחנו יודעים שאנחנו באמת יודעים? האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שמה שאנחנו יודעים הוא באמת נכון? הפילוסוף הסיני צ'ואנג-טסה מקשה וסוקראטס מנסה לענות כאשר אנו לומדים להיות קשובים לדרך רוחנית, אחד הדברים הראשונים שמתגלים לנו הוא שהעולם איננו תמיד כפי שהוא נראה לנו במבט ראשון. ברמה הבסיסית ביותר, אנחנו מבחינים בכך שלפחות חלק מהחוויה [...]